השינוי הבלתי נמנע

אם היינו צריכים לבחור במילה אחת על מנת להגדיר ולסכם את החיים האלו, המילה "שינוי" הייתה המתאימה ביותר. כל אדם, כל מצב וכל חוויה שקורית במציאות, מטרתה היא אחת ויחידה, לגרום לשינוי.

אותו השינוי אינו מתרחש בבוקר בהיר אחד אלא בתהליך מצטבר ומורכב אשר פרוס על פני כל תקופת החיים של כל בני האנוש באשר הם.

נשאלת השאלה מהו אותו שינוי מדובר והאם הוא מחויב המציאות?

החיים מובילים אותנו אט אט ובבטחה לשינוי אחד מהותי. אותו השינוי מסתכם במהפך בתפיסת המציאות שלנו מרצון להיטיב לעצמנו בלבד לרצון לאהוב ולמלאות את הזולת. כל מקרה ואינטראקציה המתרחשים בחיינו, בין אם בעולמנו הפנימי או בחיצוני, מקדמים אותנו אל עבר אותו שינוי תפיסתי. לרוב, איננו מודעם לכך וגם אם כן, לא תמיד יש באפשרותנו לשייך את אותה התרחשות לתועלת השינוי המדובר, אך זו למעשה מטרת החיים על כל מקריהם.

במצב הנוכחי אנו תופסים את המציאות מתוך האגו שלנו, הכוח שמנסה למשוך ולבלוע לתוך עצמו כל תענוג ותחושת מילוי. אנו מביטים על העולם במשקפיים של הנאה עצמית ולא עוצרים לרגע לחשוב מה אנחנו תורמים לעולם. אין זו אשמה של איש כי אם טבע האדם המוטבע בנו משורש הבריאה. כך נעשה בכוונה תחילה על מנת לפתוח לנו אפשרות לשינוי מודע ומבחירה חופשית שלנו.

אדם שמכוון את עצמו אל אותו שינוי ומייחל לבואו, יחוש את החיים כרצף של מצבים מענגים אשר מקדמים אותו אל מטרתו הנכספת. השינוי הוא מחויב המציאות אך ישנה בחירה בתהליך, להסכים ולרצות בו או לא. מי שאינו חפץ בשינוי ירגיש סבל מרבית ימיו. בדומה לילד שלא רוצה לקום וללכת אל בית הספר אך עושה זאת בעל כורחו תחת איומי הוריו.

המסקנה היא שכדאי לנו כחברה לסגל לעצמנו ערכים של נתינה, האדרת האחר ולעודד אלטרואיזם על פני האגו הגואה. כך נראה את השינוי כדבר חיובי, רצוי ומבורך.

בעולם אידיאלי אדם גיבור ומוערך הוא זה שמתגבר על הרצון שלו לנצל את כולם לטובת הנאתו הפרטית ואף מוותר על מילוי עצמו למען מילוי זולתו. השינוי הוא פסיכולוגי בלבד. מדובר על הסתכלות שונה על המציאות, שלא מתוך הרצון הצר להכניס הכל לתוכנו אלא רצון להשתמש בעצמנו למען מילוי האחר, ממש כמו צינור שדרכו עוברים המים אל שדות צמאים.

כאשר חיים עבור מילוי הזולת ומרגישים אהבה לאחר כמו שאם מרגישה כלפי ילדיה, החיים מלאים בתחושת עונג רציף ומתגבר והעולם הזה הופך לגן עדן על פני האדמה.